מה כל כך טוב ביוגה אוירית? על יתרונות בתירגול עם ערסל (חלק ראשון)

יוגה אוירית היא טכניקה חדשה מאוד שיש בה ניסיון קצר, ושרק מעט טקסטים נכתבו עליה.
התחום הזה נולד באהרה"ב, רק לפני כעשור.
אוּנאטה, השיטה בה אני מלמדת, ואחת ממספר שיטות שקמו בתחום, היא מהותיקות בענף- בת עשר.
 מוקטן
בנוסף להיותו זרם חדש, בהרבה מקרים יוגה אוירית מצולמת, משווקת ונתפסת כענף עם ניחוח של חדרי כושר.
זה תחום שאוטומטית מתחכך בעולם העיצוב-חיטוב, או לחילופין, באקרובטיקה וקרקס.
מורים ליוגה לא כל כך אוהבים שהתכנים שלהם מתקשרים לעולמות האלה; גם במכוני כושר וגם בקרקס הדגש מושם על החצנה, ניראות ו"תוצאות", יותר מאשר על חוויה מנטלית ועבודה פנימה.
אבל האחראים לעומק העבודה, לשאלה אם האימון הוא יוגי או לא, הם כמובן לא הטכניקה או האביזרים, אלא מי שמנחה בעזרתם, ומי שמתרגל איתם.
גם בציוד יוגה "עם קבלות" כמו רצועה, קוביית עץ ומשקולת, אפשר להשתמש כדי להתחטב (רחמנא ליצלן) ולא כדי להשקיט את תנודות התודעה.
אגב, בסוגריים: אני לא חושבת שחיטוב, חיזוק או תנועה אסתטית הן מטרות נחותות.
חלילה.
כל מי שאני מכירה, כולל אני עצמי, ישמחו מאוד שגופם יתאפיין בשלושת התכונות הנ"ל.
אני כן חושבת שיש שיטות בהן תשיגו חיטוב מהר יותר מאשר בשיעור יוגה, ובעיקר- שזה ביזבוז זמן להשתמש בשיעורי היוגה שלכם למטרה הזו.
לבקש מיוגה לחטב אתכם זה בערך כמו לבקש ממאסטר בינלאומי למוזיקה ללמד אתכם איך לכוון את התחנות ברדיו.
זה לא שהוא לא יכול, אבל יש דברים הרבה יותר מרתקים שהוא עשוי ללמד אתכם, אם תתנו לו.
כי השאיפה של היוגה, תורה בת חמשת אלפים שנה, היא לשנות בנו דברים הרבה יותר עמוקים, נסתרים ומורכבים מהיקף הירכיים.
ולמרבה הפלא, היא גם מצליחה.
ערסל
אני חוזרת לערסל: המכשיר הוא רק זה – מכשיר.
ומי שעושה בו שימוש יכולה לקחת את העשייה לכל כיוון, בהתאם למטרותיה.
ואכן, במיטבה, עבודה יוגית עם בד הערסל מייצרת חוויה פנימית מאירת עיניים, חוויה שנוגעת בכל המהויות היוגיות שאנחנו מחפשים באימון.
כך שלמרות גילו הצעיר ותדמיתו הקלילה, אני מאמינה שהזרם האווירי ימשיך להתרחב, ויהפוך בהדרגה לכלי עבודה יעיל, עמוק ומרתק עבור מורים רבים ליוגה.
בפוסטים הקרובים אני שמחה לשתף מתוך החוויה האישית שלי ושל תלמידיי, ולהדגים עד כמה הערסל יכול לשרת מטרות יוגיות שנוגעות לגוף, לנשימה ולתודעה.
 פרסריטה בכלב

 אליינמנט: לארגן את הגוף 

"אליינמנט" מהמילה Align.
ובעברית – היערכות, מיתאר או יישור.
באימון יוגה המושג הזה הוא סוג של משקפיים דרכן נתבונן בעצמנו כדי לשפר דפוסי יציבה ותנועה מבפנים ומבחוץ.
אפשר לראות אליינמנט בעין, למשל כשמשסתכלים על ילדים זזים בחן ובתיאום, ללא תקיעות גם כשהם נמצאים במאמץ מובהק.
ואפשר לחוות אליינמנט בגוף, כל גוף: זו חוויה של נינוחות יציבה, של חיבור בין כל האיברים, של מעבר כוח דרך הקרקע אל הגוף ואף מחוצה לו.
כמובן שמי שנמצא באליינמנט, זה ישפיע מבחוץ פנימה על הרבדים העמוקים יותר של רמה אנרגטית, תחושת מירכוז ובהירות, ויציבות רגשית.
בשיטת אוּנאטה, תמיד נשתמש בערסל מתוך כוונה להחזיר לעמוד השדרה את אורכו ואת הקימורים הטבעיים שלו.
תלייה של חלק או של כל משקל הגוף על הבד מאפשרת שיחרור מוקדי-מתח שמחזיקים את הגוף שלנו בצורה שלא מיטיבה איתנו.

תמיד נתמקד בשיחרור לפני האירגון מחדש.
באנגלית קל לזכור את זה עם שלושת ה- R:
RELEASE
RE-ALIGN
REBUILD.
בואו ניתן דוגמה מוחשית:
נגיד שהכתפיים צונחות פנימה, כי שרירי החזה קצרים ונוקשים, ושרירי השכמות והטרפז מתוחים באופן כרוני.
מצלצל מוכר?!
זו תופעה רווחת כמו לחות בחודש אוגוסט.
אז איך נתמודד עם מצב כזה?
קודם נדאג לשיחרור (Release) של מתח כרוני; נפרוש את הערסל כך שהוא יספק תמיכה מתחת לשכמות.
השכמות מצידן "יעבדו" כנגד הבד כדי לקבע אותו במקומו.
הפעולה הזו מלמדת אותן משהו חדש: להתמקם נמוך יותר, קרוב לעמוד השדרה ולתמוך את בית החזה מבפנים.
במקביל לשכמות הפעילות, את האגן אנחנו משחררים, פסיבי, לשקוע עם משקלו הטבעי.
הגב התחתון מוצא את מקומו.
מוקטן1

ניתמך בבד הערסל ונחפש את הקשתות הטבעיות של עמוד השדרה

 ועכשיו אפשר לשחרר את בית החזה להישענות אחורה, ופשוט לנוח ככה:
מוקטן2

שכמות, כתפיים, בית חזה וצלעות לומדים מנח חדש, מתוך הישענות ומנוחה

למרות שזו לא תנוחה שגרתית עבור רובנו, המנוחה על הבד מאפשרת למערכת העצבים להירגע.
אם נכוון את תשומת הלב למגע עם הבד, נוכל להרגיש את ההיצמדות אליו בשאיפה וההרפיה העדינה בנשיפה.
המעקב אחרי תנועת הנשימה תעזור לנו להירגע, לרכך את צורה הגוף ולאפשר את ההקשתה.
השהייה הזו בתנוחה, ריכוך השרירים הבין צלעיים יאפשרו לנו להגיע לשלב הבא, אירגון מחודש (Re-align).
נכוון את בית החזה להתרחב עוד קדימה ולמעלה, וניצור פתיחה והרמה.
נדייק את הקשר בין עמוד השדרה העליון לזה האמצעי והתחתון, וניתן למשקל האגן לנשור מטה בטבעיות.
נשמור על הגב התחתון מפני דחיסה.
ואז נעבור לשלב השלישי, Rebuild, בנייה של כוח שרירי סביב הארגון המחודש, המיטבי.
איך?
למשל על ידי חזרה על התרגיל הזה, והפעם בלי ערסל.
אחרי התמיכה שקיבלנו, ואשר כיוונה אותנו לפעול מהגב העליון, הסיכוי שלנו לבצע תנוחה כמו הגמל, גדל משמעותית.
camel pose

מה יש לנו כאן? שש הכנות בתמיכת הערסל שמובילות לתנוחת הגמל, ובמרכז- התנוחה הסופית: אושטראסאנה, גמל יבשתי דבשתי ;)

היפוכים, בלי לחץ

 
אחד האתגרים הפיזיים המשמעותיים בהוראה הוא איך להנחות תלמידים לתנוחות הפוכות, מבלי לגרום לנזק.
מורים מסוימים בוחרים להימנע מכך לחלוטין, למרות שעל סמך ניסיון שנצבר ידוע שתנוחות הפוכות משפרות מגוון רחב של פתולוגיות.
הניסיון הפרטי שלי לימד אותי על בשרי שלוקח זמן רב להתהפך בצורה בטוחה, בעיקר בשירשאסאנה (עמידת ראש), תנוחה בה מופעלים לחץ ודחיסה על חוליות הצוואר.
צריך התמדה ונחישות, ולא פחות מכך – מורה שיודע מה הוא עושה.
לתלמידה ממוצעת שמתרגלת אחת לשבוע, ייקח תקופה ארוכה מאוד לחזק את חגורת הכתפיים באופן שיאפשר עלייה נכונה לעמידת ראש.
בהיפוך שבו אנו תלויים, אין לחץ על הצוואר בכלל, ליהפך: כוח הכובד פועל את פעולתו לטובתנו ומאריך עבורנו את עמוד השדרה מקצה לקצה:
back stradle classic

סרעפת ששוקעת בין הצלעות זה החיים!

מה שנדרש מהמתרגל.ת הוא להיות פאסיבי לגמרי ולהתמסר לחווית מסירת המשקל.
אפשר לחוש איך הבטן מתרוקנת מתכולתה, אברי הבטן נפרדים מקרקעית האגן, ושוקעים בהדרגה לכיוון הקרקע.
שזה בדיוק הפוך ממה שהם עושים כל יום, כל החיים.
היפוכים תלויים יועילו בין השאר למי שסובל מבעיות עיכול, בעיות ברצפת האגן (צניחות שלפוחית, צניחת רחם, טחורים) ובעיות מגוונות בעמוד השדרה כעקמת ולחץ עיצבי.
בניגוד לתנוחה הקלאסית, לא נדרש כושר גופני מיוחד כדי להתהפך כך, ולכן רבים התלמידים שיוכלו ליהנות מהתנוחה והתוצאות שלה.
ההיפוך נכנס לשגרת התירגול מוקדם יותר ממה שהתאפשר ללא ערסל, ואנחנו שוהים בו שהייה באורך שמותאם ליכולות האישיות.
תלמידים שכבר התרגלו להיות תלויים הפוך, וחוו את הפן הזה של התנוחה (לראות הכל הפוך, לחוש את לחץ הנוזלים המשתנה בעיניים ובאוזניים), יוכלו להתאמן ביתר קלות על החזקת הגוף בתנוחה הקלאסית.
האם ההיפוכים תורמים לפירוק מתח כרוני, ולשיפור האליינמנט?
ברור!!!
יצירת ריווח בין החוליות, והפחתת עומס מעמוד השדרה הם מפתח מרכזי לשיפור דפוסי יציבה ותנועה.
BS variations

וריאציות בהיפוך

 שאלתי את התלמידים שלי מה התחושה שלהם בהיפוכים התלויים. וכך הם השיבו:
"בפעם הראשונה שהתהפכתי באמצעות הערסל, תקפה אותי בהלה מהתנוחה המשונה והלא מוכרת שבאופן מיידי הפכה לתחושה פיזית מלחיצה של סחרחורת וכאבי ראש.
עם הזמן, אני מתמכרת לתחושת ההיפוך ומצליחה לשקוע בתוכה.
אני מתענגת על תחושת הדם שזורם לחללי הראש וממש מצליחה להרגיש כיצד אני "משקה" את המוח שלי בתוספת חמצן."
(תמר)
"מכיוון שבניגוד לעמידת ידיים או ראש רגילה אין צורך להשקיע שום מאמץ בהתייצבות, אתה פנוי יותר לחוות את ההיפוך באופן עמוק יותר. את החוייה בגוף, את הפרספקטיווה השונה. זו חוויה מיוחדת.  
אתה לומד להבין ולהכיר יותר טוב איפה נמצא מרכז המסה שלך בכל רגע, באופן אבסולוטי ויחסית לנקודת העוגן."
(עופרי, מתרגל איינגאר כ 15 שנה)

"אחד ההבדלים המרכזיים בין התרגולים שחוויתי בעבר הוא האפשרות להיות הפוכה ללא עומס על הכתפיים, ראש או ידיים"
(אורלי)
 לסיכום, זו לא רק תחנה משמעותית ומלמדת בדרך להיפוכים מסורתיים, אלא אסאנה מכובדת בפני עצמה שאפשר להפיק ממנה בריאות, רווחה ושלווה.

————————————

אז היום דיברנו על שיפור האליינמנט והיפוכים בטוחים.
שני אלמנטים מעולם היוגה, שקשורים זה בזה ומהווים חלק מהתשתית של כל תירגול.
בפוסט הבא נדבר על התארכות והשתרשות מהזוית האוירית.
חכו חכו! :)

————————————

הפוסט חידש לך משהו לגבי יוגה בכלל, ויוגה אוירית בפרט?
ממש אשמח לשמוע על זה בתגובות!
אני קוראת את כולן ומאוד שמחה לדיון.
תודה על הזמן שאת מקדישה לקריאה
3>

————————————

כל הצילומים: מעין פרץ

מחורשה לרצפה

בשנים האחרונות המשפחה שלי ומשפחה נוספת של חברים טובים, מושקעים בפרוייקט חיים של בנייה עצמאית: הקמה של בית דו משפחתי, ומתחת לבית- גם סטודיו ליוגה.

הבנאים המוכשרים הם בעיקר אורי בן זוגי, ואסף בן זוגה של טלי (שהם גם חברים ותיקים, והשכנים שלנו בדו).

אסף ואורי עובדים בזה כבר שלוש וחצי שנים במשרה מלאה פלוס פלוס.

אחד בא מעולם העץ ואחד מעולם הברזל.

אחד קרח והשני מתולתל.

שניהם אוהבים להפעיל כלים כבדים, לעבוד בחומרים מסיביים, וליצור דברים בעשר אצבעות.

חוץ משני הקברניטים, בפרוייקט הזה היו מעורבים עוד הרבה אנשים טובים שעבדו ועובדים איתנו לאורך כל הדרך.

הפוסט הזה מספר את הסיפור שלנו דרך אלמנט אחד בבנייה, שמייצג מאוד את התהליך היצירתי, המרתק, והלא שפוי לפעמים, שאנחנו עדיין באמצע שלו.

 

הסכיתו נא:

*********

small floor

המאפיין המרכזי של כל חלל יוגה הוא רצפת עץ או פרקט.

זה חומר שנעים לזוז ולנחות עליו, הוא בולם זעזועים ולכן בריא לעבודה גופנית לאורך זמן.

הרצפה ביוג סטודיו, חוץ מזה שהיא יפהפייה, יש לה גם סיפור חיים מרתק למדי.

עד לפני שלוש שנים היא חיה בעולם (בעולם= ליד אשקלון) בתצורה הזו:

20140203_163644

כלומר, מטע של 1000 עצים מסוג פאולוניה. עץ שמראש ניטע כדי שישמש לתעשייה.

פעם היה ענף כזה בהרבה קיבוצים, אבל זה לא ממש תפס בארץ, וחבל.

עצי הפאולוניה גדלים לגובה מרשים תוך שנים ספורות.

זה עץ יציב, קל משקל, מבודד, עמיד לאש (יחסית לעצים אחרים), ונוח לעבודה.

כשנכנסנו לפרוייקט השאפתני של בניית בית לבד, הבנו שזה חומר שיהיה מעניין לעבוד איתו.

ואז קנינו את המטע הזה, ובחורף 2014 הבנים התיישבו שם עם אוהל לכמה שבועות מטורללים.

small6

כל אוהל צריך מרפסת

ררררררררררררררררררררררר

(זה הסאונד שהיה שם. צלילי מסורים)

20140203_143241

הם למדו תוך כדי תנועה מה כדאי, וגם מה לא כדאי לעשות, כשכורתים 1000 עצים.

(טיפ: לא כדאי לכרות שורות שלמות ורק אז להתחיל בפינוי העצים. ובעיקר לא כדאי לעשות את זה בחורף. זה כמו לנסות לשחק דוקים בבוץ עם מקלות באורך עשרה מטר).

paolonia 2

כולם רצו להשתתף. מגדול ועד קטנטן

paolonia 3

paolonia 1

אחרי עבודה מאומצת של ניסור, גיזום, הפלה והזזת גזעים, חילוץ דברים כבדים מאוד מבוץ (ע"ע הטיפ הקודם), אחרי תיקון מכונות שונות בגשם ועוד שלל בלת"מים והרפתקאות אופייניות,

20140202_080701

העמיסו בחורינו הטובים את גזעי הפאולוניה על מחפרון שנקנה במיטב כספנו.

כי ילדים גדולים צריכים לשחק בצעצועים גדולים :)

20140527_085114

paolonia 4

20140227_093932

כל מחפרון צריך מרפסת

20140601_113246

ואז הם הובילו את הגזעים הארוכים בהרבה מאוד נגלות מהדרום לצפון, על גבי משאיות עמוסות.

20140328_182317

חגגנו את הגעתם המרגשת של העצים לאזור חיוג 04.

עוד שלב בדרך תם ונשלם!

small2

בנגרייה כל בול עץ עבר עיבוד מצורה גלילית לצורה רבועה.
החור שראיתם במרכז הגזע? זה צומח ככה. לא נגענו.
עץ מגניב!

small5

20140908_074626

 

small3

 

paolonia5

גלילי

 

IMG_4947

רבוע

 

20141120_162847

זה לקח הרבה מאוד זמן. בכל זאת, 1000 גזעים!

small

את חומר הגלם הזה, שכבר עבר אי אלו גלגולים, הם הדביקו במכבש מיוחד שייצרו בעצמם, לפלטות גדולות, שהיוו את קירות הבית העתידי שלנו.

small12 small14

IMG_4464

small4

על הבית עצמו אפשר לכתוב עוד הרבה… כרגע נתמקד בפרקט.

small11

התינוק עם המסור החשמלי גדל בינתיים…

שלוש שנים אחרי כריתת המטע, חזרנו אל מה שנותר מחומר הגלם כדי להכין ממנו רצפה לסטודיו.

כי למעשה, הפרקט המהודר בדוגמת אידרת דג (FISH BONE) הוכן משאריות הפאולוניה- מהקצוות המעוגלים של בולי העץ.

חתיכות צרות, ארוכות ושטוחות יחסית.

small11

הקליפות נוסרו לחתיכות זהות באורכן

small7

ברנשים וחתיכות

ואז הוקצעו ונחתכו לצורות מלבניות

small9

היה צריך להכין 17 חתיכות לכל מטר רבוע. סך הכל בערך 1000 חתיכות עם חיוך בקצה :)

small8

בשלב הבא, היה צריך לנקות בצורה יסודית את רצפת הבטון של הסטודיו כדי להכינה להדבקת הפרקט

parket2

ואז להדביק את חתיכות העץ זו ליד זו

parket1

וליד זו וליד זו

c

ובדרך להכביד עליהן שלא יזוזו, עם אריחי קרמיקה ארוזים בקרטונים (אחלה משקולת!)

סיימנו עם גימור ישר שתוחם את הדוגמה הזיגזגית הקלאסית (והמאממת שאין דברים כאלה!!!)

IMG_8415

כרגיל במחוזותינו, כל זה קרה בלחץ זמן היסטרי.

צוות העובדים הרימו ענני אבק בליטוש באמצע הלילה, 36 שעות לפני השיעור הראשון (אומייגאאאאאאאאאאאאד)

IMG_8427

אחרי שעשינו אבק שהספיק לכל השכונה, היה צריך לשאוב אותו.

ולשאוב עוד.

ועוד.

IMG_8433

IMG_8430

ולסיום: צביעה בלכה והתמסטלות מהריח.

את הצביעה העובדים ביצעו בתחתונים בלבד כי כל הבגדים שלהם היו מלאים אבק.

התמונה שמורה במערכת ;)

 

ו….. טא דא!!!!!!!

יש רצפה!

small floor

ויש סטודיו! אמיתי עם רצפה!!!

small studio1

ואם כבר נכנסתם לסטודיו, בואו לסיור…

small studio2

small studio3

studiosmall a

 

b

a studiosmall b

 

small studio4

 

******************

הזדמנות טובה מאוד להגיד תודה כפול מיליון לצמד המגשימים – אסף ואורי
לטלי – על זה שאת טלי
ולכל הנשמות הנדירות שעזרו לנו בכישרון, בחיוך ורוחב לב.

******************

יוג סטודיו המקסים בטבעון פתוח לקהל הרחב, מוזמנים לבוא לשיעור יוגה אוירית.

זה הדבר הכי כיפי בעולם.

יוג סטודיו נפתח!

לפני שלוש שנים פרסמתי בפייסבוק פוסט עם קולאז' של שטח עפר מאובק, שורת ברושים וראש מתולתל של פעוט.

כתבתי:

"חלום לשנה החדשה: יום יבוא ויעמוד פה סטודיו. הסטודיו שלי".

1512582_10152498186193512_1231587993500682152_n

הפעוט הזה עוד שניה בן חמש (ויש לנו בבית ראש-תלתלים של פעוט אחר:))

והחלום על הסטודיו גם הוא גדל והבשיל, והנה הגיע היום שלו לבקוע לעולם! זה מרגש כמעט כמו לידה, אם כי בהשוואה, היה הרבה פחות כואב. פיייייי, איזה מזל.

לפני חודש התחלתי ללמד בו, בחלל החדש דנדש הזה, ומה אני אגיד לכם! אני מאוהבת. מאוהבת במקצוע שלי, מאוהבת בערסלי הבד וביוגה אווירית, מאוהבת בחלל הזה שהקמנו מכלום. אין לי לגביו (כרגע) אובייקטיביות במיל, ואני יודעת שתסלחו לי על זה. אני מסתובבת ומלטפת את הקירות, הריהוט, הכיור (הכיור!).

בקיצור, מאוהבת :)

כבר כמה שנים שאני אוספת תמונות של התהליך כי אני חולה על צילומי "לפני אחרי". יש לי על המחשב תיקייה שנקראת "פינה חיצונית" ולתוכה זרקתי כל פעם תמונה נוספת של הסטודיו, מבחוץ, מהפינה. מצחיק אותי להיזכר שכמעט כל פעם שצילמתי חשבתי לעצמי "מה מעניין בזה? זה שלב נורא משעמם". או לחילופין, חשבתי, "איזה מבולגן האתר בנייה הזה… אני בחיים לא אעלה תמונה כזו".

חה! הרי כל היופי הוא הבלגאן שהולך ומתארגן, ומתבלגן שוב, ומתארגן שוב. ההצטברות היא בעלת משמעות הרבה יותר גדולה מכל נקודה ספציפית בדרך. וזו אגב, מסקנה יוגית למהדרין.

אז בפוסט הזה אני לשם שינוי אשתוק קצת ואתן לתמונות המבולגנות והנהדרות לספר על הדרך הארוכה שעשינו.

בנייה לבד זו יצירה של יש מאין, וזה תהליך מקסים נורא.

וגם ארוך. נורא.

ובהרבה רגעים – מייגע ומייאש. נורא נורא.

אז היום, כשאפשר לגלול תמונות שעוברות בשניה בין מצבים שבעצם מפרידים ביניהם חודשים ארוכים, הוא יום מספק מאין כמוהו.

אז אני מתכוונת עכשיו לשבת, לנשום עמוק וליהנות מהמחזה הזה.

מקווה שגם אתם תהנו :)

a

b

c

 

IMG-20141102-WA0006

 

 

IMG-20141102-WA0008

 

IMG-20141104-WA0001

IMG_2005

 

IMG-20141128-WA0007

IMG-20150825-WA0012

 

IMG-20150908-WA0002

פינה חיצונית טרקטור2

IMG_9884

פינה חיצונית 10.4.17

IMG_0027

d

 

small pina

 

 

****
תמונות מבפנים- בפוסט הבא.