אתה פריק של יוגה?
את סקרנית לגבי יוגה אוירית?
טוב שבאתם
אז בפוסטים הקודמים (זה וזה) הדגמתי איך הערסל משפר את היכולת שלנו להיערך במרחב – למצוא אליינמנט – על ידי שיחרור מוקדי מתח בגוף.
ודיברנו גם על היפוכים תלויים, והאפקט הייחודי שלהם.
עברנו להתארכות ושימוש בקרקע/השתרשות, כשני עקרונות נוספים בעבודה עם הערסל.
נחתום את הסדרה הזו עם שני אלמנטים שתמיד ילוו את שיעורי אונאטה:
הרחבת מודעות לנשימה
איך הערסל מסייע למתרגלים להרגיש את הנשימה טוב יותר?
למשל באחיזה פשוטה של יד עליונה בערסל, בתנוחת טריקונאסאנה לימין.
בטריקונאסאנה קלאסית, יש לרבים קושי להרחיב ולפתוח את בית החזה.
התנועה תבוא ממקום אקטיבי של דחיפה כנגד שוק ימין.
בגרסה הספציפית הזו מתאפשרת התרחבות פאסיבית שמתרחשת בגלל היחסים בין מנח הגוף לגרביטציה:
יד שמאל, שאוחזת גבוה, נושאת חלק גדול ממשקל פלג הגוף העליון.
הגו תלוי באופן כזה שבית החזה נמשך עם כיוון כוח הכובד, וזה גורם להתרחבות בבית החזה שקשה להשיג באופן אחר.
עוד דוגמה היא ההיפוך הקשתי הזה (ויפריטה דאנדאסאנה):
גם כאן אנחנו משתמשות בכוח הכובד "לטובתנו":
בזכות המנח על הערסל נוצרת הקשתה מעולה לגב האמצעי, פרישה מיטבית לצלעות ולעור שעוטף אותן, ואז, כמה נהדר: נשימה שחודרת לחללים מפתיעים. אנחנו מרוויחות פה במקביל גם הקשתה עמוקה וגם פסיביות מסוימת שמאפשרת עבודה נשימתית עדינה ומתמשכת.
וזה יכול כמובן להתפתח להקשתות יותר עמוקות, בתמיכה מצומצמת יותר.
כל ניואנס של שינוי בפרישת הבד תשנה מעט את מנח הגוף והנשימה תושפע מזה מיידית.
תלמידי היקר עופרי, מתרגל איינגאר כ 15 שנה, מעיד על עצמו שהיה סקפטי לפני שהגיע לשיעור. אבל הוא הגיע- ונשאר:
"המגע של הבד בגוף מספק חוויות חדשות. אני מרגיש שהוא עובד לי מאד עמוק אל תוך מערכת העצבים ומעיר אותה באופן שונה."
——————————
השקטה מנטלית
מורים מאסכולות שונות בכל העולם עוסקים בכל שיעור במטרה עליונה אחת, והיא השקטת תנודות התודעה.
כשזה קורה לנו אנחנו יודעות שזה קורה.
וגם כשלא, החיפוש המתמיד מזקק בתוכנו כוונה, וזה כשלעצמו מייצר חיים עשירים ונבונים יותר.
אני חווה את השוואסאנה בתוך הערסל ממש כמו כפתור שנלחץ בתודעה, ומאפשר התכנסות חושים מיידית.
בבת אחת מערכת העצבים מורידה הילוך.
לשכב לשוואסאנה בסוף תירגול, בתוך הערסל, זו חוויה רגשית עוצמתית מאין כמוה.
הגוף ארוז,
עטוף,
נתמך,
וננגע כמעט מכל עבריו.
הוא לא בדיוק נע
ולא בדיוק סטטי,
הוא מעורסל בתנודה עדינה בחלל.
בתוך הבד, האריזה מקבלת את צורת הגוף המדויקת שלנו.
ככל שנשחרר יותר משקל למטה,
ככל שנרגיש יותר "כבדות",
ככה נקבל יותר תמיכה.
מתי לאחרונה הכילו אתכם בדיוק,
אבל בדיוק בדיוק- כפי שאתם?
בדיוק הצורה שלכם,
בדיוק משקל הגוף הנוכחי,
בדיוק מי שאתם, כפי שאתם כרגע.
זה מה שהערסל עושה.
לפעמים אני מזכירה בתחילת השוואסאנה:
כבר הרגשנו פעם ככה, לפני שנים רבות.
כשהיינו בתוך הרחם.
הגוף רק צריך להיזכר.
הדימוי הזה ביחד עם התחושה הפיזית מעוררים רגש קדום, עמוק ומרפא.
לעיתים מלווה בהרבה כאב שמצליח להשתחרר בדמעות.
זה רגש מזוקק של היותנו בני ובנות אנוש.
—————–
אסיים במילים של תלמידתי תמר:
"זו תחושת המנוחה האולטימטיבית שאי פעם חשתי.
להיות אסופה בתוך מיכל שמכיל את כל איברי גופי ומאפשר לשקוע בכל כובד משקלי תוך מתן תמיכה אדירה לגוף.
אני תמיד מרגישה שהגעתי למקום שנכון לי, כשעבודה פיזית משפיעה אצלי באופן עמוק גם על תהליכים נפשיים ורגשיים.
ועד היום בכל פעם שסיימתי שיעור, על אף העבודה הגופנית האינטנסיבית שביצעתי בו, אני יוצאת בתחושה שנחתי"
——————————
אני מלמדת יוגה אוירית בשיטת אונאטה (אמרתי כבר? ;)) שיטה שמתייחסת ביראת כבוד למסורת היוגה הקלאסית, והיא תמיד הקונטקסט בתוכה השיעור מתרחש.
יחד עם זאת, באונאטה יש חופש יצירתי וחיפוש סקרני ושמח אחרי תרגום של הקלאסיקה לשפת האויר.
בשיטת זו יש איזון ושילוב בין תנוחה אוירית לתנוחה קלאסית, על הקרקע.
לזו גם לזו יש יתרונות. לא אחת על חשבון השניה, אלא אחת מגדירה את השניה.
כל אחת ומתנותיה לגוף, לנשימה, ולתודעה.
אם התעורר בך חשק לבוא לשיעור – הנה הדף עם מערכת השעות
——————————
(ואגב, אם מעניין אתכן לקרוא על הכשרת מורים להוראת אונאטה- זה המקום. הקורס מיועד רק למורים שעברו קורס הוראת יוגה של 200 שעות ומעלה)
—————————–
—————————–
את מורה ליוגה?
אשמח לשמוע מה לקחת מהפוסט הזה, האם הוא חידש לך משהו או עורר בך שאלה.
אני קוראת כל תגובה ותמיד שמחה לדיאלוג.
—————————
תודה שביקרת והקדשת זמן לקריאה, זה בכלל לא מובן מאליו בשבילי 3>
—————————צילום: מעין פרץ
—————————צילום: מעין פרץ