אחת הפריבילגיות של ההורוּת היא להתבונן בילדים שלנו זזים.

התנועה של ילדים מגיל אפס ועד בכלל היא מקור ענק למידע והשראה.

האופן שבו תינוק זעיר מרים את ראשו הגדול ביחס למימדי הגוף, התחכום של המעברים בשלבי הזחילה, האלגנטיות של הגלגול, ואז ההתיישבות עם עמוד שדרה זקוף וגמיש.

ילדים זזים בחן מופלא.

הם זזים כל הזמן, כי הם צריכים את זה.

 

גם הגוף שלנו – המבוגרים – זקוק לתנועה, אבל החיים המודרניים מנוונים ושוחקים את הגישה שלנו לאותה זרימה טבעית.

בחופש שבועות האחרון נזכרתי להעתיק את הילדים שלי. זו טכניקה שאני משתמשת בה לעיתים, כשאני צריכה זריקת מרץ. זה עוזר לי לצאת מפוזיציית האמא המשועממת על הספסל, ולקפוץ לדמות האמא הילדותית והמשתתפת. אני מעדיפה את השנייה, בהרבה.

אבל זה לא תמיד קל. כל כך מפתה לקשקש בנייד ולשתות איזה אייס קפה… (וכשאני עושה את אלה אני משתדלת ליהנות מכל רגע ומכל שלוק).

אם בכל זאת אנחנו רוצות להרגיש קצת ילדוֹת, אפשר להתחיל בבחירת הבילויים המשותפים, במקומות שמגרים תנועה, זרימה ועשייה פיזית (רמז: זה לא יקרה בקניון).

שדה, עץ, גן משחקים, ים. כל מקום שמאפשר חפירה או בנייה או טיפוס או זחילה.

אבל לא מספיק להגיע למקום ולהתיישב בצל.

הו לא!

אמא, זוזי עם הילדים שלך. תסתכלי עליהם, תחקי את התנועה והכוונה שלהם. תיזכרי איזה כיף זה להתנדנד קצת, או ללכת בשיווי משקל על קורה.

 לצערי אני לא מתועדת, כי הילדים עוד לא מורשים להחזיק את המצלמה. תיאלצו להאמין לי שבחום הגדול גם אני הצטרפתי לטיפוסים

והנה גם ארבע המלצות למקומות שכיף לזוז בהם באזור עמק יזרעאל/חיפה:

חינם: עץ המכשפה במושב כפר יהושע

עץ פיקוס עצום שהשורשים שלו צומחים מהקרקע כלפי מעלה. יש שם אינסוף מסלולי טיפוס מהממים. סביר להניח שלא ראיתם משהו דומה. זה מוצל, זה מרגיש חצי סודי, וזה גם קרוב לגן שעשועים נחמד מאוד שיש בו אומגה (עשיתי! כיף!). גם הקרקס שבהמלצה השלישית- במרחק הליכה.

 

חינם: פארק הכט בחיפה

גן שעשועים מגניב ומגוון. ממוקם מול הים, במרחק קטן עוברות הרכבות, ורכבות זה תמיד משמח. שפע של מתקני טיפוס שונים לכל הרמות. נדנדות בגדלים שונים, גם למבוגרים. מוצל חלקית.

ילד בן שלוש מצא הרבה עניין וילדה בת חמש לא רצתה לעזוב…

 

בתשלום: קרקס כפר יהושע

מרחק הליכה מעץ המכשפה. חוץ מחוגים של מיומנויות קרקס שונות לאורך כל השנה, מתקיימים גם אירועים מקסימים לכל המשפחה, בשבת האחרונה של כל חודש.

בתשלום: קיר שגיא- קיר טיפוס ספורטיבי ברמת ישי

יחס מעולה, מדריכים ומדריכות חייכנים שעוזרים בכיף לילדים. לא זול אבל ממש מגניב. הקופיף הפרטי (בן שלוש) הצליח לטפס כבר בביקור הראשון עם קצת עידוד מהצוות. בכל ביקור הוא מטפס גבוה יותר. בת החמש כבר מרגישה שם בבית.

שימו לב שבקיר טיפוס יש צורך לפחות בשניים: אחד מאבטח והשניה מטפסת. לכן אם את מגיעה רק עם ילדים, לא ממש תוכלי לחוות בעצמך טיפוס. עדיף להגיע עם עוד מבוגר וקצת אוכל או תעסוקה לילדים, שיהיו רגועים בזמן שההורים מטפסים.

יש לכן עוד המלצות למקומות כיפיים? שתפו בתגובות