איך לבחור מורה ליוגה?

אתחיל מהסוף: אין שיטה אחת ללימוד יוגה שמתאימה לכולם.

זהו. הוצאתי את זה מהמערכת, ועכשיו אפשר להמשיך.

© Street Photography by Sagi Kortler

קבלו עובדה פשוטה: כשאנחנו עושים פעילות גופנית מכל סוג, אנחנו מביאים לתוך הפעילות את כל דפוסי היציבה והתנועה שלנו.

 b 

כולם – גם המוצלחים וגם השגויים.

אם הכתפיים שלנו שמוטות ונפולות, הן תמשכנה להישמט גם בשיעור זומבה או ספינינג או יוגה. רק עבודה רבה, עקבית ומודעת תשנה את זה.

אם הקרסול שלנו קורס החוצה (נעליים שמשופשפות רק בצדדים החיצוניים- המונים הולכים ככה, תסתכלו ברחוב על מי שצועד לפניכם) – אנחנו נעמוד ככה גם בשיעור, וגם כשנעמוד רק על רגל אחת, וגם נרוץ ונקפוץ כך.

f

המשמעות היא אחת: בהנחה שהיציבה שלנו לא מושלמת, יש לנו פוטנציאל גדול ליצור נזק לעצמנו, דווקא בשעת פעילות גופנית נמרצת שאמורה לשפר את מצבנו.

 a

כשאני הולכת לשיעור כתלמידה, הציפייה שלי היא שיתאפשר לי מרחב מסוים לטעות בו. טעייה ותהייה היא חלק מההתנסות ובלעדיה – פשוט אי אפשר. וגם לא כדאי.  אבל אני משתדלת לבחור מורים שלא יאפשרו לי לחזור על טעויות באופן כזה שיסב לי נזק. אני מאמינה שעיניים חיצוניות ומשוב בהיר הן שתיים מהסיבות המרכזיות לשלם למורה ולתרגל בקבוצה.

העובדה שהמורה עומדת זקוף לא תגרום לנו לעמוד זקוף. למידה מחיקוי היא חשובה ביותר אבל יש גבול ליכולת היישום דרכה, אלא אם אתם בני שנה-שנתיים (ואם אתם בני שנה וקוראים את זה, אז ואוו! :))

 לדוגמה: תלמיד מבצע כפיפה עמוקה אחורה, לתנוחת גשר, ולא מארגן את הרגליים שלו בצורה נכונה. (ברכיים נפתחות לצדדים במקום להיות מקבילות). במקרה כזה אזור עצם העצה מצטמצם, עצם הזנב מוגבלת בתנועה שלה ולא יכולה לפנות מקום לחוליות הגב התחתון, כתוצאה מזה הנוזל שבתוך חוט השדרה "נדחס".

איך זה מרגיש? כמו כאב ראש.

תלמיד כזה, אם לא יתקנו לו את הפרט הזה בביצוע, ייצור לעצמו עצבנות וכאב ראש בכל פעם שיתאמץ לעשות גשר. לאורך שנים, ובתרגול אינטנסיבי, עלול להיווצר נזק.

 בשיטת איינגאר, חלק אינהרנטי מתהליך ההסמכה (שהוא ארוך, מאתגר ומדוקדק. וזה באנדר-סטייטמנט) זה בדיוק זה: עליך להוכיח למורים בכירים ומנוסים, שאת מזהה ליקויי יציבה ותנועה אצל תלמידים ויודעת איך להסביר להם במילים, ואיך לתמוך בהם פיזית, כך שהתנוחות השונות לא יכבידו על השלד ולא חלילה יעצימו את הבעיות שאיתן הם הגיעו לשיעור.

 למעשה, ברגע שלומדים להתבונן בגופים שונים, הרבה מהעיוותים קופצים לעין. אבל רוב האנשים מופתעים לגלות מה היא יציבה נכונה, ואיך היא מרגישה בגוף. ("מה, עכשיו אני ישרה? זה מרגיש עקום לגמרי" – תגובה נפוצה אצל תלמידות שפתאום השלד שלהן פוגש את האמצע ולא נוטה לשום צד).

 e

אין שיטה אחת ללימוד יוגה, וטוב שכך.

ובכל זאת, המלצתי למתחילים, לתוהים ולמחפשים:

כשבאים לעבוד עם הגוף, בכל שיטה שבה תבחרו, כדאי לוודא שהמורה לא רק יודעת בעצמה מהי יציבה ותנועה בריאה ונכונה, אלא בהדרגה מעבירה לכם את הידע הזה.

גם ידע כללי, אבל בעיקר פרטים ספציפיים שרלוונטיים לגוף הפרטי ויקר הערך שאמור לשרת אתכם עוד שנים ארוכות.

יש הרבה כללים עקרוניים שנכונים לרוב האנשים, אבל לכל אחד יש גם את הגוף הפרטי שלו עם ההסטוריה והמאפיינים הייחודיים לו. המורה צריכה לדבר אליכם ספציפית. למשל : בשבילך עדיף לתרגל כך ולא אחרת. בתנוחה הזו קחי קוביות/ תישעני על קיר/ תבצעי פחות זמן. ואפילו: את התנוחה הזו עדיין לא רצוי שתבצע.

ההערות הללו לא מסמלות שאתם לא בסדר. אתם בסדר גמור. הן בסך הכל מספרות לכם שהמורה שלכם ערני/ת אליכם, רואה אתכם. (כן, אפילו אותך שם בפינה)

מלבד זה, כדאי לוודא ש:

-המורה מלמדת בזמנים ובמיקום שנוחים לכם ומסתדרים עם שאר הלו"ז. נשמע טריוויאלי אבל חשוב.

-השפה שלה בהירה ומובנת.

-יש התייחסות לשאלות בקבוצה, ויש תחושה של פתיחות ונכונות להסביר ולהדגים.

-קצב השיעור ורמת האתגר מתאימים לכם.

-לאורך זמן (תנו לזה כמה חודשים)  אתם חשים התקדמות גם במישור הפיזי והמנטלי, וגם במישור ההבנה- מה עושים, איך ולמה.

 -אחרון וחשוב מאוד: אתם יוצאים מהשיעורים שמחים וחיוניים יותר משהייתם כשנכנסתם.

 

בהצלחה :)

 

———————–

ועדת תרבות מוסרת:

כל הצילומים: שגיא קורטלר, צלם שגיליתי במקרה. קצת הזכיר לי את אלכס ליבק. יש לו עוד המון עבודות מאוד יפות. כדאי לשוטט.

 

7 thoughts on “איך לבחור מורה ליוגה?

  1. איזה פוסט נהדר!
    אפילו עזר לי להבין עוד יותר מה אני כל כך אוהבת בשיעורים שאת מעבירה!
    כתלמידה אני יודעת להגיד שלא תמיד ידעתי מה נכון או לא נכון לעשות. אבל בשיעורים אצלך למדתי הרבה להקשיב לגוף שלי ולהבין דרכו מה נכון בשבילו ופחות להסתכל מסביב על אחרים ואחרות שעושים תרגיל כזה או אחר. אז- תודה :-)

  2. זה מזכיר לי איזו מורה נהדרת קיבלתי.
    בתור התלמיד הכי טכני ולא רוחני שיש, אני נהנה מרגע קטן של שמחה בכל פעם שאת אומרת דבר "גאומטרי" ו"יבש" כביכול (אבל ממש לא), כמו איך אנו צריכים להראות אם מסתכלים עלינו מהתקרה..
    ותמיד מתרשם מהתבונה שלך שיורדת לעומק ולפרטים.
    לי נותר לעשות צעד לכיוון העולם שלך. ללמוד לטעות ולהינות גם ממה שלא מושלם. (אני מתחיל. קצת.)

    • מוטי ידידי, אני מתבוננת בצעדים שלך בדרך בהמון עניין ושמחה. (ויופי לשמוע שאתה מתחיל, קצת. קצת זה הרבה מאוד)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>